דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי האָט אַמאָל געֶזאָגט The Alter Rebbe once said: פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י אוֹיף חוּמָשׁ אִיז יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה “The commentary of Rashi on the Chumash is ‘the wine of the Torah.’ פּוֹתֵחַ הַלֵּב וּמְגַלֶּה אַהֲבָה וְיִרְאָה עַצְמִיּוֹת It unlocks the heart and reveals one’s essential love and fear [for G‑d]. פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י אוֹיף גְ…

אַחַת מִתּוֹרוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב A teaching of the Baal Shem Tov: כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר [It is written:] When you see the donkey (chamor) — כַּאֲשֶׁר תִּסְתַּכֵּל בְּעִיּוּן טוֹב בְּהַחוֹמֶר שֶׁלְךָ שֶׁהוּא הַגּוּף that is, when you carefully inspect your chomer, your body, תִּרְאֶה you will see… שׂוֹנַאֲךָ one who hates you — שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אֶת …

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim: חֲסִידִים הַקּוֹדְמִים עָשׂוּ הֶסְכֵּם בְּנַפְשָׁם “The chassidim of earlier generations made a firm resolve in their souls שֶׁכָּל דָּבָר הַמּוּתָּר that whenever they encountered something that was halachically permitted אַךְ שֶׁיֵּשׁ לו…

אַהֲבָה אִיז דעֶר רוּחַ הַחַיִּים אִין עֲבוֹדַת הַחֲסִידוּת Love is the spirit of life in the service of Chassidus. דעֶר חוּט הַמְקַשֵּׁר חֲסִידִים אֵיינעֶם מִיט דעֶם אַנְדעֶרעֶן It is the lifeline that binds chassidim to each other, אוּן דעֶר חוּט הַמְקַשֵּׁר רֶבִּי מִיט חֲסִידִים אוּן חֲסִידִים מִיט רֶבִּי'ן that binds the Rebbe to the chassidim …

לעֶרנעֶן בְּכָל יוֹם אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י Studying a passage of Chumash every day with the commentary of Rashi (זוּנְטאָג בִּיז שֵׁנִי, מאָנְטאָג בִּיז שְׁלִישִׁי וכו) (reading the first aliyah of the coming Shabbos on Sunday, the second on Monday, and so on), אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם reciting [the daily bracket of chap…

בְּשַׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָה During the reading of the Ten Commandments [in the synagogue on the Shabbos of Parshas Yisro], it is our custom to stand and face the Torah scroll. הפטורה: בִּשְׁנַת... מַצַּבְתָּהּ The haftarah [for Parshas Yisro] begins BiShnas... and ends ...matzavtah (Yeshayahu 6…

אַמאָל אַרוֹיסְגֵייעֶנְדִיק פוּן זַיין חֵדֶר, האָט דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי אָנְגעֶטְראָפען Once, as the Alter Rebbe was leaving his room, he heard "וִוי דִי רֶבִּיצִין זאָגט צוּ עֶטְלִיכעֶ פְרוֹיעֶן: "מַיינעֶר זאָגט his rebbitzin telling several women: “Mainer (literally, ‘My one’ - i.e., ‘my husband’) says….” האָט דעֶר רֶבִּי געֶזאָגט The [Alter] Reb…

עֶס זַיינֶען דָא צוֵוייעֶרלֵיי חוּקִּים There are two kinds of laws: א) אַ גֶעזֶעץ וֶועלכֶער שׁאַפט לעֶבעֶן (a) laws that generate life and ב) אַ געֶזעֶץ וועֶלכעֶר וועֶרט באַשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶן (b) laws that result from life. מעֶנשלִיכֶע געֶזעֶצעֶן זַיינעֶן געֶשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶן Man-made laws result from life. דעֶרפאַר זַיינעֶן זֵיי אִין יעֶדע…

חוֹבַת נְשֵׁי וּבְנוֹת הַחֲסִידִים יִחְיוּ It is the duty of chassidic women and girls לַעֲמוֹד בְּשׁוּרָה רִאשׁוֹנָה בְּכָל מִפְעָל שֶׁל חִזּוּק הַדָּת וְהַיַּהֲדוּת בִּכְלָל to stand in the front line of every activity [that seeks] to strengthen the observance of Yiddishkeit in general, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן טַהֲרַת הַמִּשְׁפָּחָה particularly wit…

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter: עַל פִּי הֲגָהוֹת אָשְׁרִ"י נְטִילַת יָדַיִם לִסְעוּדָּה ג' פְּעָמִים רְצוּפוֹת “According to Hagahos Oshri, when washing our hands for a meal we should pour [water from a vessel] three times consecutively [over each hand]. כֵּן הָיָה עוֹשֶׂה אַאַמו…

מִצְוַת עֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה The first positive commandment is, ובִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם "לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן מַמְצִיא כָל נִמְצָא כו according to the wording of Rambam, “To know that there is a Primary Being who brings into being all existence… וִידִיעַת דָּבָר זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי ה' אֱלוֹקֶיךָ Knowing this …

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר The Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], אֲשֶׁר הַדְּרוּשׁ וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם — תּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת יִתְרוֹ that the maamar entitled U’Mareihem U’Maaseihem — which appears in [the Alter Rebbe’s] Torah Or, Parshas Yisro — הוּא דְּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר הָרַ…

עוֹמְדִין בְּעֵת קְרִיאַת הַשִּׁירָה It is customary to stand while the Song of the Sea is read [in the synagogue on Shabbos Parshas Beshalach]. הפטורה: וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה The haftarah [for Parshas Beshalach] begins U’Devorah ishah neviah (Shoftim 4:4-24 and 5:1-31). עֶס אִיז אַ מִנְהָג צוּ עֶסן שׁוואַרצֶע קאַשֶׁע It is customary to eat bu…

אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, the Rebbe [Rashab], once said: צְוִוישׁעֶן קעֶלט אוּן כְּפִירָה אִיז גאָר אַ דִינעֶ מְחִיצָה “Only a very fine line separates spiritual frigidity from an actual denial of G‑d. עֶס שְׁטעֶהט כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא It is written, ‘G‑d your L‑rd is a consuming fire.’ אֱלֹקוּת אִיז פְלאַם פַייעֶר Divinity…

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun is not recited. "כְּשֶׁנִגְּשׁוּ לְהַדְפִּיס חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁל הַ"תּוֹרָה אוֹר By the time the task of printing the second part of Torah Or was undertaken, כְּבָר נוֹדַע לְהַחֲסִידִים, אֲשֶׁר יֶשְׁנָם הֲגָהוֹת וּבֵאוּרִים מֵהַצֶּמַח צֶדֶק עַל הַמַּאֲמָרִים the chassidim had already found out that the Tzemach Tzedek…

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן Tachanun is not recited in the Afternoon Service. בּאַ כְּבוֹד קְדּוּשַׁת אֲבוֹתֵינוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים Our forebears, the holy Rebbeim, אִיז, לְבַד דעֶר עִנְיָן פוּן הִתְעוֹרְרוּת רַחֲמִים אוֹיף דִי מְקוּשָּׁרִים In addition to arousing Divine compassion upon those who had a deep soul-connection with th…

יאָהרצַייט - בְּיוֹם הַמִּיתָה אֲפִילוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה A yahrzeit is commemorated on the date of a person’s passing even on the first anniversary, וַאֲפִילוּ כְּשֶׁיּוֹם הַקְּבוּרָה רָחוֹק מִיּוֹם הַמִּיתָה and even when the burial actually took place on a much later date. מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק לאַאַזְמוּ"ר בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן שֶׁבַע: Once, i…

הַשֵּׂכֶל וְהַהִתְפַּעֲלוּת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת הֵם Intellect and emotional enthusiasm are two distinct realms: עוֹלָם קַר וּמְיוּשָּׁב, וְעוֹלָם רוֹתֵחַ וּמְבוֹהָל one is cool and settled, the other is seething and frenetic. וְזֹאת הִיא עֲבוֹדַת הָאָדָם לְחַבְּרָם לִהְיוֹת לַאֲחָדִים Man’s task is to fuse these two realms into one. וְאָז הַבֶּהָלָה נ…

דעֶר סֵדֶר פוּן טאָג הוֹיבְּט זִיך אָן מִיט מוֹדֶה אֲנִי [A Jew’s] day begins with Modeh Ani. אוּן דאָס זאָגט מעֶן פאַר נעֶגעֶל וואַסעֶר אֲפִילוּ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת This is recited before washing negel-vasser, even though one’s hands are [still] impure, וואָרוּם כָּל הַטּוּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם זַיינעֶן נִיט מְטַמֵּא דעֶם מוֹדֶה אֲנִי פוּן אַ אִידעֶ…

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל לְמַעַן תִּהְיֶה "סוֹף סְעִיף הַמַתְחִיל אָמְנָם, "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם מִלִּרְאוֹת "צָרִיךְ לִהְיוֹת "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה מִלִּרְצוֹת [In the above text, the Rebbe makes emendations to the Hebrew wording of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.] אִמִּי זְקֵנָתִי (הָרַבָּנִ…

כְּשֶׁסִּיֵּים אַאַמוּ"ר הַשַּׁ"ס בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית When my revered father, the Rebbe [Rashab], completed [the study of] the Talmud for the third time, אָמַר מַאֲמַר דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִים he delivered a maamar of Chassidus. וְתוֹכְנוֹ מַהוּ הַדְרָן Its theme was: What is a hadran? בִּשְׁנַת הָאֲבֵלוּת אַחֲרֵי אִמּוֹ During the year of mo…

בִּפְרָט בַּזְמַן הַזֶּה Particularly in these times, אֲשֶׁר בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ אָנוּ עוֹמְדִים עַל סַף הַגְּאוּלָּה when thanks to G‑d’s kindness we stand at the threshold of the Redemption, עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל מִינֵי אִמּוּץ we must make every effort לְחַזֵּק כָּל עִנְיָנֵי הַדָּת בְּהִדּוּר מִצְוָה, וְלִשְׁמוֹר אֶת כָּל הַמִ…

בִּהְיוֹת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנָה לָמַד חָכְמַת הַהַנְדָּסָה וְהַתְּכוּנָה When the Alter Rebbe was nine years old, he studied geometry and astronomy. בֶּן עֶשֶׂר — סִדֵּר לוּחַ עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה When he was ten, he composed a calendar for [the next] fifteen years. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁנֵים עָשָׂר נִזְדַּמֵּן שֶׁלָּמַד בָּרַב…

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן My revered father, the Rebbe [Rashab], writes1 that he heard it cited in the name of the Alter Rebbe שֶׁכָּל הַמְּחַבְּרִים עַד הַטַ"ז וְהַשַׁ"ךְ, וְהֵם בִּכְלָל, עָשׂוּ הַחִבּוּרִים שֶׁלָּהֶם בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ that all the Torah authors until, and including, the authors of Turei Zahav and Si…

אַ מעֶנְטשׁ דאַרף מַרְבֶּה זַיין אִין זאָגעֶן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה One should verbalize “the letters of the Torah” profusely — (זאָגעֶן תְּהִלִּים, חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת) saying Tehillim and reviewing Mishnayos — וועֶן אוּן וואוּ עֶר קעֶן whenever and wherever he can, בִּכְדֵי צוּ שְׁטאַרְקעֶן דעֶם קִיּוּם הָעוֹלָם in order to strengthen the continu…

מִצְרַיִם הוּא לְשׁוֹן מֵיצָר וּגְבוּל The word Mitzrayim (Egypt) is related to meitzar (“a constricting boundary”). גָּלוּת מִצְרַיִם בְּרוּחָנִיּוּת הוּא מַה שֶׁנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מַגְבֶּלֶת וּמַסְתֶּרֶת עַל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית The spiritual counterpart of the Egyptian exile is the constraint and concealment that the animal soul [imposes] on th…

תּוֹרָה אוֹר נִדְפַּס לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת תקצ"ז בְּקָאפּוּסט (בְּלִי הַהוֹסָפוֹת) Torah Or was first published in 5597 (1837) in Kopust, without its appendices. הַצֶּמַח צֶדֶק בְּמִכְתָּבוֹ מִיּוֹם ג' שְׁבָט תקצ"ז כּוֹתֵב In a letter of 3 Shvat of that year the Tzemach Tzedek writes: סֵפֶר תּוֹרָה אוֹר הַנִּדְפָּס עַתָּה “Torah Or, which was pub…

אַאַמוּ"ר סִפֵּר My revered father, the Rebbe [Rashab], once related: הַדְּרוּשׁ וָאֵרָא גו' וּשְׁמִי ד' גו', הַמְדַבֵּר בְּעִנְיַן כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח “The maamar beginning Vaeira… U’Shmi A-donai ,which explains that no [Jew] ultimately will remain estranged from G‑d, (אֵינוֹ הַנִּדְפָּס בְּתּוֹרָה אוֹר) (not the one that appears in T…

אֲמִירַת תְּהִלִּים הָאָמוּר (בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה) The practice of reciting Tehillim every day after the morning prayers אֵין בָּזֶה שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי‏ שְלוֹמֵינוּ שֶׁיִחְיוּ [should be observed in all] synagogues without distinction, whether [the congregants belong to] the chassidic brotherhood, אוֹ מ…

אֲנַן פּוֹעֲלֵי דִימָמָא אֲנַן “We are day-laborers.” יוֹם הוּא אוֹר [In the literature of Chassidus], “day” is a code word for “light” עֲבוֹדָתֵנוּ הִיא עֲבוֹדַת הָאוֹר, מאַכעֶן לִיכטִיג דִי וועֶלט בְּאוֹר תּוֹרָה and, indeed, our Divine task is a mission of light, to illuminate the world with the light of the Torah. וּמִלְּבַד כִּי צְרִיכִים לַעֲ…

בְּסֵפֶר הַחֲקִירָה (דֶּרֶךְ אֱמוּנָה) לְהַצֶּמַח צֶדֶק הַנִּדְפָּס — חֲסֵרִים הַרְבֵּה הֲגָהוֹת The published text of the Tzemach Tzedek’s Sefer HaChakirah, also called Derech Emunah, lacks many glosses. הַצֶּמַח צֶדֶק חִבְּרוֹ בְּיַחַס עִם נְסִיעוֹתָיו לְפֶּטֶרְבּוּרג The Tzemach Tzedek composed it in connection with his journeys to Petersburg, ש…

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר The Alter Rebbe declared: אִידִישׁעֶ גַּשְׁמִיּוּת אִיז רוּחָנִיוּת The material [concerns] of a Jew are [in truth] spiritual. דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר גִיט אוּנז גַּשְׁמִיּוּת, מִיר זאָלן דעֶרפוּן מאַכעֶן רוּחָנִיּוּת G‑d gives us material things in order that we transform them into spirituality. אַמאָל אַז עֶס אִיז לְרֶגַע נִי…

בְּבִרְכַּת וְלַמַּלְשִׁינִים [In Shemoneh Esreh], when reciting the blessing that begins VelaMalshinim, "מַפְסִיקִים קְצָת בֵּין “וּתְמַגֵּר" לְתֵיבַת "וְתַכְנִיעַ one should pause slightly between the words u'semager and vesachniya. מַתְאִים לְהַכַּוָּנָה This reflects the mystical intent "אֲשֶׁר "תְּעַקֵר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר that [the request…

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day. הפטורה: הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ The haftarah [for Parshas Shmos] begins Haba’im yashresh Yaakov (Yeshayahu 27:6-13, 28:1-13…

הִסְתַּלְקוּת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בִּכְפַר פְּיעֶנַא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת שְׁמוֹת תקע"ג [This date is the anniversary of] the passing of the Alter Rebbe in the village of Piena, on Motzaei Shabbos, Parshas Shmos, 5573 (1812). וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּעִיר האַדִיץ His resting place is in the township of Haditch. אַאַזְמוּ"ר שָׁאַל אֶת …

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל מִי שָׂם פֶּה, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהַנִּמְשָׁל יוּבָן "כִּי יֵשׁ בְּחִינַת מַעֲלָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְכֵן יֵשׁ מַעֲלָה" [In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.] Listen to the voice recording for details. בַּאֲנָחוֹת …

הַכְרָזַת אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת My revered father, the Rebbe [Rashab], once declared at a farbrengen: אָט אַזוֹי וִוי הַנָחַת תְּפִילִּין בְּכָל יוֹם אִיז אַ מִצְוָה דְאוֹרַיְיתָא אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן “Just as putting on tefillin every day is a Scriptural commandment incumbent on every Jew, אָהן אַ חִלּוּק צִי אַ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, צִ…

(:כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א פָּגַע בְּנוֹשֵׂא דְּלָיִים מְלֵאִים מַיִם. וַיֹאמַר) (The Rebbe [Rayatz]once met a watercarrier with buckets full of water and said:) אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָגט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב “When one encounters water, [he should quote the Baal Shem Tov, as follows]: אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָל מעֶן זאָ…

דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּי האָט געֶעֶנטפעֶרט אֵיינעֶם אוֹיף אַ יְחִידוּת The Mitteler Rebbe once answered [a chassid] at yechidus: אַז אֵיינעֶר רעֶדט מִיט דעֶם אַנדעֶרעֶן בְּעִנְיָנֵי עֲבוֹדָה אוּן זֵיי לעֶרנעֶן צוּזאַמעֶן “When a person discusses his Divine service with a friend and they study together, אִיז דאָס צְוֵויי נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית אוֹיף אֵיין …

בַּיי חֲסִידֵי חַבַּ"ד אִיז מְקוּבָּל מִדּוֹר דּוֹר, דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ תַּקָּנָה There is a custom among Chabad chassidim that was instituted by the Alter Rebbe and that has been passed down from generation to generation — אַז אַלעֶ טאָג זאָל מעֶן לעֶרנעֶן אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פִּירוּשׁ רַשִׁ"י פוּן דעֶר וואָך סִדְרָה that one should st…

גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחֲזֵק [Like all the other congregants,] the person who receives the [final] aliyah [at the end of any of the Five Books of the Chumash] says Chazak, chazak, venis’chazek. בַּאֲמִירַת וִיהִי נוֹעַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ כּוֹפְלִים פָּסוּק אוֹרֶךְ יָמִים גו [At Maariv] on Motzaei Shabbos, when re…

מַה שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִלְמוֹד בְּנִיתְּל, שָׁמַעְתִּי מֵאַאַמוּ"ר הַטַּעַם I heard from my revered father, the Rebbe [Rashab], that the reason that one customarily refrains from studying [Torah] on nittel night שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף חַיּוּת is to refrain from adding vitality [to the kelipos]. פַּעַם אָמַר אַאַמוּ"ר Once my revered f…

דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט געֶזאָגט ר' העֶנדל'ן אוֹיף יְחִידוּת The Tzemach Tzedek once told R. Hendel [Kugel] at yechidus: זוֹהַר אִיז מְרוֹמֵם דעֶם נֶפֶשׁ “[Studying] Zohar uplifts the soul, . מִדְרָשׁ אִיז מְעוֹרֵר דאָס האַרץ [studying] Midrash arouses the heart, אוּן תְּהִלִּים מִיט טרעֶרעֶן וואַשׁט אוֹיס דִי כְּלִי and [reciting] Tehillim with tear…

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אוֹסְרִי, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה זֶהוּ "צָרִיךְ לִהְיוֹת: “וְהַעֲלָאַת נִיצוֹצוֹת שֶׁנָפְלוּ אֲפִילוּ הַבְּהֵמוֹת יִתְעַלּוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִילַת [In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.] הַסְכֵּת וּשְׁמַע י…

הַסַּבָּא מִשׁפּאָלעֶ — דעֶר שׁפּאָלעֶר זֵיידעֶ — The Shpoler Zeide1 הָיָה אִישׁ נִלְהָב מְאֹד, was a man of ardent feeling, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז עַל שְׁאָר חֲבֵרָיו תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד. more intensely so than his colleagues, the other disciples of the Maggid of Mezritch. בְּבִיקּוּרוֹ בְּלִיאַדִי אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — שְׁנַת תקס"ט או…

כְּשֶׁמַּעֲמִידִים פַּנָס When a street lamp is erected, מִתְקַבְּצִים הַחֲפֵצִים בָּאוֹר all those seeking light gather around, כִּי אוֹר מַמְשִׁיךְ — לִיכטִיגקַייט צִיהט צוּ for light attracts. Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishAf Rabbi Yosef Katzman

בִּשְׁנַת תרמ"ח נִבְחַר אַאַמוּ"ר לְגַבַּאי דְחֶבְרָה קַדִישָׁא In 5648 (1887), my revered father, the Rebbe [Rashab], was elected gabbai of the Chevrah Kaddisha. וּכְפִי הַמִּנְהָג, הוֹבִילוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּלִוְיַת עַם רַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת Following the local custom, he was escorted by a large number of townsmen to the synagogue on…

דעֶם מעֶנשׁעֶנס לעֶבּעֶן אִיז תָּלוּי אִין דעֶם אֲוִיר וואוּ עֶר געֶפִינט זִיך A person’s life depends upon the air around him: אָהן אֲוִיר קעֶן מעֶן נִיט לעֶבּעֶן without air one cannot live. אוּן אִין וואָס פאַר אַ אֲוִיר מעֶן לעֶבּט אַזאַ לעֶבּעֶן אִיז דאָס Moreover, the kind of air in which one lives determines the quality of one’s life. וועֶן …

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ [The Morning Service on this] fast day includes Selichos and Avinu Malkeinu. מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק עַל יְחִידוּת In response to a question raised at yechidus, the Tzemach Tzedek once explained: כְּתִיב יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו גו “It is written, ‘Let the wicked man abandon his…

נְהִיגִין בְּנוּסַח עָלֵינוּ לוֹמַר: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וְלָרִיק In the prayer beginning Aleinu, the wording that we customarily follow is, “…for they bow down to vanity and nothingness.” וְגַם בִּתְּפִלַּת מוּסָף דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמְרִים כֵּן This version is also used in the Mussaf prayers of Rosh HaShanah. וּמְדַיְּיקִים שֶׁלֹּא לוֹ…